מדידות נדל"ן – פערי הבנה ואפיון

בסופו של הליך המדידה הופכת – להיות מוצר פתוח ומורכב באם לא קיימת ההבנה לצורך הנדרש בפועל.
יתר על כן, המדידה כשלעצמה לעיתים אינה מהווה את המוצר השלם, מודדים מוצאים עצמם נדרשים לפרשנות אגב המדידה גם אם אין להם את ההבנה לצורך המשלים.
המציאות הינה כזו שלצרכים שונים יש סטנדרטים שונים והמדידה למעשה תלויה בצורך, בהבנה הסובייקטיבית של המודד ולעיתים אף בפרשנות ומנגד; בהבנה שונה של המזמין עצמו שמשוכנע שמה שהוא מכיר זו האלטרנטיבה היחידה ואין אחרת, כאן נדרש תיאום ציפיות לאחר הבנת הצורך במדידה
יכולה להיווצר סיטואציה שאדריכל א' יבקש מדידה אדריכלית ברמת פירוט אחת ואחר ברמת פירוט שונה, לאותו סוג פרויקט וכך מוצאים את עצמם המודדים או המזמינים אל מול פערי מחיר אדירים על אותו מוצר כביכול.
או דוגמא נוספת של פערי הבנת מוצר הינה -הזמנה של "מדידות ברוטו" כאשר לשיטתו של המודד מדובר בעובי קירות בעוד שכוונתו של המזמין היא לכלול במדידה רכוש משותף.-.
ננסה להאיר ולבאר את פער התקשורת, לבטלו ולהציג את הכלים אשר יאפשרו הן למודדים והן למזמינים לבקש ולקבל את הנכון..

הבנה מה הדרישה
חשיבות רבה קיימת להבנה שאכן יש פערי תקשורת, סטנדרטים שונים שהרי מרבית הדרך לפתרון בעיה הינה בהכרה כי היא קיימת. נכון לומר שכאשר מודד יקבל בקשה למדידה יבין קודם לעבודה מהם צרכיו של הלקוח, מהו השימוש הנדרש למדידה ומי עשוי לעשות שימוש במדידה.
ללא הבנה בסיסית זו עלול הלקוח להידרש לתשלום בגין עבודה שכלל לא הזמין או, שאין ביכולתו לעשות איתה דבר ולחילופין עלול מודד למצוא עצמו מסיים עבודה ולא מקבל תשלום מאחר והגיש מוצר שונה מכפי שכיוון הלקוח- בכל מקרה – כך או כך ניתן לומר, שאם היה הצדדים מבינים את הדרישה או אז היה המודד יודע להגיש את המוצר הנכון ו (ואולי גם לתמחר אחרת)..

מספר דוגמאות:
לקוח המבקש מדידה אדריכלית מפורטת הכוללת אינפורמציה מרובה של עוביי קירות , פתחים חלונות, דלתות, גבהים, תשתיות וכיוב' יידרש לשלם סכום גבוה באופן ניכר ממדידה אדריכלית בסיסית, קל וחומר ממדידת ברוטו לצורכי שכ"ד.
פעמים רבות פונה האדריכל למנהל הנכסים בבקשה להמציא לו מדידה של הנכס. זה האחרון לא בהכרח יסביר או יבין מה הצורך וממילא הוא לא זה שיעשה שימוש במדידה. ולכן, כאשר הוא יפנה לחברות מדידה בבקשה לקבל "מדידה" עלול לשמוט פרטים מהותיים שעלולים להוביל לפער.
פערים כאמור באים לידי ביטוי בהצעות מחיר עם מרווח "עצבני", ראוי לו למנהל הנכסים שכאשר הוא נתקל בפערים גדולים שיוודא האם אכן ההצעות מדברות על אותו סטנדרט המדידה ולא יעוט על המחיר הזול ביותר.
מדידה אינה המוצר היא בדרך כלל חומר גלם!
להלן מספר נקודות וכללים שהפקדה עליהן תגשר על הפערים באופן משמעותי- הכללים נדרשים מכל המעורבים כאחד:
א. הבנה מהו הצורך הסופי של המדידה? כלומר, למה המדידה אמורה לשמש- שהרי המדידה אינה המוצר הסופי.
ב. הבנה מי אמור לעשות שימוש במדידה- מנהל הנכסים, אב הבית, גורמי השיווק, מתכנים, דייר, קבלן, רשם……?
ג. נדרש קשר ישיר בין המודד למשתמש- במקרים בהם ימעורב אדריכל חשוב באופן מהותי שהקשר יהיה גם בין האדריכל למודד ולא דרך גורם ביניים- מנהל נכסים לדוגמא. כך לגבי כל גורם יעד.
ד. קיימת חשיובת רבה לקיומו של מפרט טכני ברור ומפורט ולא הגדרת ביטויים כללים לביצוע- כגון מדידה ברוטו, או מדידה אדריכלית- אלו אינם מספיקים ורצוי לרשום אותם באופן מלא ומפורט- "מדובר במדידה לצורכי ארנונה לפי הוראות צו הארנונה של עיריית ת"א, יעשה במדידה שימוש עו"ד פלוני שחשוב שידבר איתך ויתדרך אותך קודם למדידה. לתשומת ליבך, יש לחשב עובי קירות מאחר והעירייה לא מחשבת בת"א עובי קירות ולא רכוש משותף בקומות בהם אין מחזיק של יותר מ- 80% משטח הקומה"
אנו בחברת ריפאנד מתמחים בעולם המדידות, וסקירת הנכסים שמנו לנגד עינינו את החשיבות בצמצום פערי הבנה מאחר ומקצועיות מתחילה בראש ובראשונה בהבנת הצורך. החברה מדדה ונדרשת למדוד שטחים בהיקפים של מאות אלפי מטרים רבועים חודש בחודשו.

צוות החברה כולל אנשי מקצוע מוסמכים , מקצועיים, ומנוסים אשר סקרו, מדדו ונגעו בעשרות מיליוני מ"ר בכל רחבי הארץ ולרבות מתן חוות דעת בביהמ"ש, מדידת אתרים מורכבים, מחשוב שטחים וכיוב'.