ריפאנד טיפול במיסוי עירוני

מהו קדסטר והסדר מקרקעין?

מהו קדסטר והסדר מקרקעין?

בהליך הסדר מקרקעין וקביעת הקדסטר ( בלטינית : חלוקת ה"TERA" – אדמה) מתבצע רישום הקרקע וחלוקתה לחלקות הנקראות "גושים" וחלקות משנה הנקראות "חלקות" לפי "שיטת טורנס".
להליך זה קיימים שני מסלולים: ההיבט המדידתי וההיבט המשפטי.

"ההיבט המשפטי"
תהליך הסדר המקרקעין שהחל עוד בתקופה העותומאנית והמשכו היום, מאפשר את "רישום הזכויות במקרקעין" בשטחי ישראל, כאשר הגורם האחראי על מרשם המקרקעין בארץ, הינו אגף רישום והסדר מקרקעין של משרד המשפטים באמצעות " פקיד ההסדר". ( "טאבו" בתקופת השלטון העותומאני נקראה לשכת הרישום "טאפו")

"ההיבט המדידתי"
הליך זה מתבצע כמובן על בסיס מדידת הקרקע, באופן מדויק על בסיס רשת הקוארדינטות של מדינת ישראל ובכפוף להגדרות הדיוק של תקנות המודדים.
בהתאם לפקודת הקרקעות 1943 שומא על המודד להגיש רישום מדידה ראשוני באמצעות "תוכנית לצורכי רישום" לקרקע שלא עברה את תהליך ההסדר או לחילופין לשטח קרקע שבוצעו בה שינויים בגבולות הגושים והחלקות – מדידות הנקראות " רה-פרצלציה" – חלוקה מחדש".

האישור הראשוני לתצ"ר/תל"ר ניתן באמצעות הוועדות לתכנון ובניה (מקומית, מחוזית, ארצית) , וזאת לאחר בדיקה להתאמה לתוכניות העל, לפי סדר הארכייה – תוכנית בניין עיר ( תב"ע") או תוכנית מתאר מחוזית או תוכנית מתאר ארצית.
משרד השיכון באמצעות מחלקת פע"מ ( פיקוח על המדידות) שבמפ"י ( המרכז למפוי ישראל), אמון על מתן החותמת " כשר לרישום" תוך ציון תאריך הפקדת התוכנית, סימון השינויים וקבלת התוכנית ככשרה לרישום.

בהתאם לקבוע בתקנות , בשני מועדים שונים -30 יום לפני ביצוע ההסדר וכן 10 ימים לפני שוב, מתפרסמת ברשומות הכרזתו של שר המשפטים על האיזור בו יתבצע הסדר המקרקעין והמועד לביצועו, כאשר כל אדם הטוען לזכויות בקרקע חייב לסמן את גבולותיו פיזית בשטח באמצעות יתדות ולהציג מסמכיו, המעידים על זכויותיו אלו.
במועד הפקדת המפה ברשות, על ידי המודד, כל הטוענים לזכויות נדרשים להגיש ערעור לקביעותיו של המודד לפי שסימן בתשריט המדידה, על בסיס מסמכיהם.
משנעשה כך, שומא על המודד לצאת שוב לשטח ולבדוק את קביעתו. ככל שנמצא כי המדידה תקינה הרי שעל בסיס המדידה מוגשת " מפה ארעית " המוצגת לציבור לאחר בקרת מחלקת פע"מ.
במידה ועדיין קיימים השגות ו/או ערעורים ניתן לערער לפקיד ההסדר שסמכויותיו כאן, הם כסמכויות שופט בית משפט השלום, והוא נדרש להכריע ,כאשר על החלטתו של זה ניתן לערער לבית משפט מחוזי.

כל עוד קיים הליך של ערעור, הרי שתהליך ההסדר מופסק ונרשמת "הערת אזהרה" בחלקה הספציפית ובחלקות הגובלות לה עד לסיום ההליך המשפטי.
במידה ואין ערעורים ו/או נדחו הרי שהמפה הארעית, הופכת המפה ל "מפה סופית".
וכאן נקבעים גבולות הגוש/חלקה שעל בסיסם מתבצע הרישום הזכויות של הבעלים בקרקע.

שתפו והפיצו
  • 1
    Share
  • 1
    Share