בש"א 3541/02 האוניברסיטה העברית בירושלים נגד עירית רחובות

רקע עובדתי:
העוררת: האוניברסיטה העברית בירושלים, הגישה ערר כנגד חיובה בהיטל ביוב בסך כ- 4,000,000 ש"ח, על ידי עיריית רחובות, בקשר למבנים ולקרקע שבשטח הפקולטה לחקלאות ברחובות. בדרישת ההיטל, נאמר כי היא מוצאת עקב התקנה, של ביב מאסף המשמש את מתחם הפקולטה לחקלאות, ובהמשך – התקנה של חיבור ביוב חדש.

לב המחלוקת: הוא סביב טענת העירייה כי למעלה מ- 80 אחוזים מהבנייה באוניברסיטה נעשתה מבלי שהתבקש היתר בנייה ומבלי לשלם את היטל הביוב, הבסיס הוא הסקר שערכה העירייה, באמצעות חב' מילגם, אשר צורף לתשובת העירייה לערר. האוניברסיטה שוללת את טענת העירייה וטוענת כי כל מבניה נבנו בהיתר כחוק, וממילא אף שולמו בגינם האגרות וההיטלים המתחייבים, שאם לא כן, לא היה מוצא היתר בנייה. לטענתה, מדובר במבנים שחלקם ותיקים מאד, ואין בידיה כיום היתר הבנייה או מסמכים אחרים שיכולים להוכיח, כי ניתן היתר וכי שולם היטל הביוב (או דמי השתתפות).
סמכותה לגבות היטל ביוב בגין מבנים שנבנו בעבר הרחוק – הרי יש ספק אם מבחינה עובדתית נכונה טענתה, כי כל אותם 82 מבנים נבנו ללא היתר. ב"כ העירייה ביקש להסתמך על חזקת התקינות על מנת לטעון כאילו חזקה שהנתונים שנשאבו מתיקי הבינוי הקיימים הם תקינים ומספקים, אלא אם האוניברסיטה תוכיח אחרת. "חזקת התקינות" אינה מילת קסם שמשחררת את הרשות המנהלית מלהראות בסיס עובדתי וחוקי מוצק לפעולותיה.

בהחלטה זו נקבע:
כי יש להיעתר לבקשת האוניברסיטה ולעכב את ביצוע התשלום עד למתן החלטה בערר לגופו. כאשר רשות דורשת מאזרח תשלום, עליה להראות הן את הבסיס החוקי והן את הבסיס העובדתי לדרישתה. במקרה דנן, הבסיס העובדתי לדרישת ההיטל הוא קביעתה של העירייה, כי כל המבנים, שבגינם הוצאה דרישת ההיטל דנן, נבנו ללא היתר בנייה. קביעה עובדתית זו שנויה במחלוקת, במלואה, ויש ספק עד כמה היא מבוססת. הספק שהתעורר בעניין זה נובע מהסתמכותה של העירייה על הסקר של חב' מילגם, מבלי שתוכל להראות כי הנתונים בדבר היתרי בנייה, שעליהם התבסס הסקר, "מכסים" את כל השנים הרלבנטיות, וכי אין אפשרות, שלחלק מהמבנים (או לכולם) התבקש וניתן בזמנו היתר בנייה, אולם המסמכים הרלבנטיים לא עמדו לנגד עיניהם של עורכי הסקר. היקף הטעות בעניין זה עשוי להיות משמעותי, ביחס לסכום ההיטל שנדרש, ודי בספק בעניין זה, ובהיקף האפשרי שלו, על מנת לעכב את ביצוע התשלום עד לבירור הערר לגופו. העירייה היא שצריכה להניח תשתית עובדתית ראשונית כזאת, הן על פי העיקרון הכללי, כי המוציא מחברו עליו הראייה, וביתר שאת – כרשות מנהלית שדורשת תשלום.