ריפאנד טיפול במיסוי עירוני

האם רשאית רשות מקומית לתקן הודעת דרישה לתשלום היטלי פיתוח שנשלחה לנישום, בעקבות טעות טכנית שנתגלתה לאחר שנים רבות

עת"מ 12559-07-12 מפרם בעמ נ' עירית קרית ביאליק

האם רשאית רשות מקומית לתקן הודעת דרישה לתשלום היטלי פיתוח שנשלחה לנישום, בעקבות טעות טכנית שנתגלתה לאחר שנים רבות בחישוב סכום ההיטלים? זו השאלה העיקרית המונחת לפתחנו.

העובדות בקצרה
חברת מפרם הקימה בשנת 2001 פרויקט בניה למגורים בשטחה של עיריית קריית ביאליק.
המגרש נרכש בשנת 2000 ממנהל מקרקעי ישראל לצורך הקמת פרויקט בניה בהתאם למכרז שפורסם על ידי משרד הבינוי והשיכון.
כתנאי למתן היתר הבניה ערכה העירייה תחשיב שטחים לחיוב העותרת בהיטלי פיתוח. התחשיב כלל שני עמודים כתובים בכתב יד שהכילו חישובים שונים, אשר נכתבו על גבי שולי התכנית שהוגשה על ידי העותרת. בסופו של דבר, נשלחה לעותרת הודעת דרישה לתשלום סכום של 345,959 ₪ (בדיעבד הסתבר שסכום זה התייחס להיטלים עבור שטח של 1,865 מ"ר בלבד, מתוך שטח של 4,853 מ"ר 4 קומות בבניין מתוך 10 קומות). עם תשלום ההיטל האמור בסך 345,959 ₪, ניתן לעותרת היתר בנייה .
מאחר והעותרת לא מימשה את היתר הבניה במשך שנים ולא השלימה את בניית הנכס, פקע ההיתר.
בשנת 2008 הגישה העותרת מחדש את התכניות לאישור הוועדה המקומית וביקשה את חידוש היתר הבנייה, מאחר ופג תוקפו. המשיבה נעתרה לבקשה והאריכה את תוקף ההיתר.
בשנת 2010 הגישה העותרת למשיבה בקשה לקבלת היתר ל"מצב סופי". בתשובה לבקשה זו, שלחה המשיבה דרישת תשלום מעודכנת בגין היטלים ואגרות פיתוח בסכום של 1,824,202 ₪. סכום זה חושב לפי התחשיב הבא: סה"כ שטח מבונה בתכנית המקורית- הינו 4,853 מ"ר. בניכוי ההיטלים ששולמו על ידי העותרת עבור שטח של 1,865 מ"ר (סכום של 345,959 ₪). ההפרש לחיוב הינו 2,987 מ"ר. בניכוי שטח הספרייה (מאחר ולא הועבר למשיבה בפועל) 1,291 מ"ר. סה"כ 4,412 מ"ר בגינם נדרשה העותרת לשלם היטלים.

דיון והכרעה
העתירה נדחתה.
האם רשאית כיום הרשות לתקן את הטעות ולחייב את העותרת בחיוב הנכון באופן רטרואקטיבי?
השאלה הראשונה שעלינו להידרש לה היא שאלה עובדתית – האם חלה טעות בחישוב ההיטלים שנדרשה העותרת לשלם בהודעת הדרישה המקורית בשנת 2001?
ניתן להיווכח כי הגב' יהודה דילגה על עמוד שלם של חישובי שטחים בעת עריכת החישוב הסופי, באופן שהעותרת חויבה בסופו של דבר בגין 4 קומות בלבד מתוך 10 קומות.
טעות זו התגלתה בעת שהעותרת ביקשה לקבל היתר ל"מצב סופי", זאת לאחר שהשלימה את עבודות הבנייה.
תיקון הטעות – האם נעשה כדין?
המסקנה כי נפלה טעות בחישוב סכום ההיטלים בדרישה המקורית, מחייבת דיון בשאלה הנוספת – מה גורלה של טעות זו ומי אמור לשאת בתוצאותיה? לדעת ביהמ"ש, יש להשיב בחיוב על שאלה זו. הסמכות לשנות החלטות מנהליות ולתקנן נתונה לרשות המנהלית מכוח הוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. נקבע לא אחת כי ככלל, הרשות מוסמכת לחזור בה מהחלטה המוטעית וליתן החלטה אחרת תחתיה.
כאמור לעיל, התיקון שנעשה על ידי המשיבה הוא תיקון טכני גרידא, שאינו נוגע לשיטת החישוב או לשיקול הדעת בעריכת החישוב. אין ספק כי הטעות פגעה מהותית באינטרס הציבורי על ידי הקטנת הקופה הציבורית (בסכום של 1,824,202 ₪). לפיכך, רשאית הייתה המשיבה, ואף חייבת הייתה, להוציא לעותרת דרישה מתוקנת, אף באופן רטרואקטיבי.
ככל שחלה טעות בחישוב גובה ההיטלים, על הרשות לתקן את הטעות גם באופן רטרואקטיבי, שאם לא כן, תהא הקופה הציבורית נפסדת.
אשר לטענת ההסתמכות שהועלתה על ידי העותרת – לא שוכנעתי כי במקרה זה נפגע אינטרס ההסתמכות של העותרת, עד כי גובר הוא על האינטרס הציבורי בחיוב העותרת במלוא היטלי הפיתוח. העותרת השתתפה במכרז בידיעה ומתוך הסכמה לשאת במלוא ההיטלים שיחולו על המקרקעין מבלי שידעה בשלב הזה מה יהא גובה ההיטלים. כך, אף חתמה העותרת על החוזה על פי תנאי המכרז, מבלי שפורט בחוזה גובה ההיטלים שתחויב.
לבסוף אוסיף בקצרה כי על העותרת לשאת בחוב מכוח העיקרון של התעשרות שלא כדין.
התיישנות ושיהוי במשלוח הודעת הדרישה המתוקנת
חידוש הבקשה להיתר הבניה בשנת 2008 והשלמת בניית הנכס בשנת 2010, מהווים את אירוע המס מכוחו רשאית וחייבת הייתה המשיבה לחייב את העותרת בהיטלים נשוא המחלוקת. משכך, יש לדחות את טענת העותרת כי החוב התיישן או כי חל שיהוי ניכר בעטיו יש לפטור אותה מתשלום החוב. אוסיף עוד כי שוכנעתי שהרשות פעלה לתיקון הטעות במהירות הראויה מיד לאחר שנודעה לה הטעות.

סיכומו של דבר – בשים לב לכל האמור לעיל, שוכנעתי כי הודעת הדרישה המתוקנת הוצאה כדין. עם זאת, נוכח הטעות שחלה על ידי המשיבה, אני מורה כי העותרת תהיה פטורה מתשלום ריבית על החוב.

שתפו והפיצו