ידיעון 13 – אכיפת הבטחה שילטונית אכיפת הבטחה שלטונית
כפועלנו מעת לעת אנו שמחים להגיש לכם ידיעון בנושא ארנונה. ידיעון זה עוסק בהתנערותן של רשויות מקומיות מהבטחתן ליתן הקלות בארנונה במסגרת רצונן למשוך עסקים לשטחן.
רקע
סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כי כל התחייבות כספית מטעם העירייה אינה מחייבת אלא אם היא נחתמה ע"י ראש העיר והגזבר. פעמים רבות מבקשות רשויות מקומיות להעביר לתחומן עסקים אשר יקדמו את אזורי התעשיה, יגדילו תעסוקה ואף יעשירו את קופת העירייה בתשלומי ארנונה, היטלים ושאר תשלומי חובה אפשריים. לשם כך נותנות הרשויות הבטחה כי במידה ויעתיקו עסקים את פעילותם לתחומי הרשות תובטח להן תקופת קליטה קלה בדמות הפחתת חיובי הארנונה, באופן של סיווגים זולים שאינם בהכרח קשורים לשימושים, הנחות זמניות של עשרות ומאות אחוזים בתעריפים וכד'. אלא, שזמן מה לאחר המעבר, מתנערות רשויות מקומיות לא מעטות מההבטחות, בטענות שההבטחה לא ניתנה ע"י מי שמוסמך לתיתה, ההבטחה אינה חוקית גם אם ניתנה ע"י הגורמים המוסמכים, ההנחות לא אושרו ע"י משרד הפנים ובכלל זה גורמי חוץ הסוקרים את הנכסים ומתכחשים להבטחות מכל וכל.
במשך שנים רבות נהגו בתי המשפט לקבל את עמדת הרשויות המקומיות ולדחות תביעות של עסקים אשר טענו כי ניתנה להם הבטחה ע"י בעלי תפקיד ברשות המקומית וכי הבטחה זו מחייבת וכך מצאו עצמן לפתע מרומים וחמור מכך ניזוקים שכן לעיתים בטול ההנחות נעשה באופן רטרואקטיבי ועסקים נדרשו להשיב הפרשים מהם נהנו משך שנים.
החידוש:
לאחרונה ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' מיכל אגמון רונן) פסק דין המהווה שינוי מגמה. פסק הדין עסק בעתירה שהגישה חב' הביטוח אישי ישיר כנגד עיריית פ"ת בה טענה חברת הביטוח כי הובטח לה ע"י מנהל הארנונה שבמידה ותעתיק את עסקיה לתחומי העיר תינתן לה הפחתה בחיובי הארנונה. העירייה טענה כי ההבטחה ניתנה ע"י מי שלא הוסמך לתיתה, ולכן אין בה כדי לחייבה. ביהמ"ש המחוזי קבע כי הרשות כבולה להבטחה זו מכיוון שראש העיר ידע על ההבטחה גם אם הוא לא זה שחתם עליה וכי חברת הביטוח שינתה מצבה לרעה בעקבות ההבטחה שניתנה לה.
לטעמנו, שינוי מגמה זה מבורך. ראשית כי הבטחות והסכמים יש לקיים ומקל וחומר אצל רשויות השלטון. מעבר לכך, גם באותם מקרים שבהם ביהמ"ש לא יאכוף על הרשות המקומית לקיים את התחייבותה עדיין יש מקום להגיש תביעה כנגד הרשות המקומית ונגד נותן ההבטחה לקבל פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לעסק כתוצאה מהפרת ההתחייבות.
סייג:
מאחר ואישור הבטחה שלטונית לא חוקית ע"י ביהמ"ש מהווה הפרת איזון קשה ופתח למתן הבטחות לא חוקיות נוספות וכפועל יוצא פתח לתביעות אפליה לפיכך, מסלול התביעה כנגד נותן ההבטחה או כנגד העירייה במסלול נזיקי נראה נכון ומתאים יותר- במילים אחרות התוצאה מבורכת אך הדרך לטעמנו פחות.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ועניין.