ידיעון 12 – החיוב הרטרואקטיבי

על פי רוב מפעילות הרשויות חברות ו/או גופים המתוגמלים על פי שיעור הגדלת חיובי הארנונה. רשויות רבות ו/או הגופים הפועלים מטעמם נוהגים לא פעם לתקן את השומות באופן רטרואקטיבי ולהשית את התיקון עד כדי 7 שנים לאחור בתוספת ריביות והצמדות.

באופן עקרוני מגמת הפסיקה אינה מתירה השתת התיקונים באופן רטרואקטיבי ואולם, במקרים קיצוניים כגון תוספות בניה ללא היתרים או העלמת מידע מן הרשות, התיר ביהמ"ש חיוב רטרואקטיבי ואף הטיל עונשים על כך.

יש לציין, החוק קובע כי לנישום מוקנים 90 ימים להגיש השגות על חיובי הארנונה מרגע קבלתן ואולם, החוק אינו קובע מגבלה כלשהי לרשות. עם זאת, אי הצבת המגבלה אינה מאפשרת לעירייה לפעול ככל שעולה על רוחה מאותן סיבות המגנות על הרשות עצמה כאשר הנישום מבקש להשיג על חיוביו באופן רטרואקטיבי.

כאמור, ההלכה המסתמנת כיום, מפסיקת בית המשפט העליון, הנה כי החיוב הרטרואקטיבי הוא פסול, בין השאר, משיקולי הסתמכות והגינות כלפי הנישום. על אף אי הסבירות הקיימת לעיתים בהטלת החיובים הרטרואקטיביים אנו ממליצים תמיד לפעול מיד ובסמיכות לקבלת חיובים כאמור על מנת שלא יפגעו זכויותיכם.