ריפאנד טיפול במיסוי עירוני

ידיעון 3 – האם כל ביצוע תשתית עירונית גוררת חיוב בהיטל/אגרת פיתוח

אבחנה בין תשתית ראשונה למחודשת

רקע כללי

לאחרונה אנו עדים למקרים בהם הרשויות המקומיות מחייבות בעלי נכסים בהיטלי ו/או אגרות פיתוח בגין תשתיות שחלקן היו קיימות בעבר. מאחר ותשלום בגין תשתית קיימת יוצר תחושה לפיה מדובר בתשלום כפול שכן, חזקה לכאורה שאם נבנה מבנה אזי ההיטלים והאגרות בגין התשתיות המשרתות אותו כבר שולמו. לפיכך, אנו מוצאים לנכון להבהיר ולחדד הנושא.

מהי תשתית עירונית- חדשה לעומת מחודשת:

המדובר בתשתיות המשרתות את הנכסים (בנייני מגורים, מפעלי תעשיה, בנייני משרדים וכיוצ"ב) בתחומי הרשות המקומית. התשתיות הינן: תשתית מים, תשתית ביוב, תשתית כבישים ומדרכות ותשתית תיעול/ ניקוז.
תשתית חדשה כשמה כן היא, מדובר בתשתית המבוצעת לראשונה, למשל, מצב בו לא היה כביש אלא רק שביל כורכר ולא היתה מדרכה והרשות סוללת לראשונה כביש ומדרכה. לעומת זאת תשתית מחודשת הינה אותם מקרים בהם כבר קיימת תשתית כגון כביש סלול ואולי אף אבני שפה והרשות החליטה לסלול את הכביש מחדש, לעיתים תוך הרחבת הכביש, וכן להשלים סלילת המדרכה.

מתי נדרשים לאבחנה זו:

אנו נדרשים לאבחנה בין תשתית חדשה לתשתית מחודשת, בדרך כלל, במקרים שבהם קיים נכס מזה שנים רבות, בגינו שולמו תשלומים שונים עבור התשתיות העירוניות והרשות המקומית שלחה דרישה חדשה לתשלום אגרות והיטלים לכאורה בגין ביצוע עבודות תשתית חדשות.

אופי התשתית ומתי ניתן לחייב באגרות והיטלי פיתוח:

במקרה שבו מדובר בתשתית חדשה לגמרי, לכאורה קמה לרשות הזכות לגבות אגרות והיטלי פיתוח מבעלי הנכסים הגובלים ו/או המבקשים לבנות לראשונה ו/או להוסיף תוספת בניה אך זה כאמור הכלל, חשוב וכדאי כמובן לבחון את מרכיבי החיוב וחוקיותו למרות שמדובר בתשתית ראשונה.
ככל שמדובר בתשתית מחודשת, בגינה כבר שולמו תשלומים בעבר, עולה השאלה האם רשאית הרשות לגבות שוב.

עתה נבחן את כל אחת מהתשתיות על מנת לתת מענה לשאלה זו, נציין ונסייג כי בשל מורכבות הבדיקה והתלות במשתנים רבים, הסקירה להלן הנה עקרונית בלבד ואינה מקיפה את כלל המצבים האפשריים:

כביש ומדרכה:
במקרים שבהם היה קיים שביל כורכר ו/או חול והרשות סללה כביש ומדרכה הרי שהיא רשאית, ככלל, לגבות היטל סלילת כבישים ומדרכות. שונה המצב כאשר במקום היה כביש ישן סלול אספלט. במקרה שבו היה קיים כביש סלול אספלט והרשות הרחיבה את הכביש, בד"כ, תקום לרשות הזכות לגבות היטל סלילה חלקי בלבד בהתאם להוראות חוק העזר ועל פי רוב לפי שיעור הרחבת הכביש. ישנן רשויות מקומיות אשר בטרם סלילת הכביש מחדש מקפידות על הכנת חוות דעת יועץ קרקע, לפיה הכביש לא היה סלול מלוא רבדיו ובכך מכשירות לכאורה גביה מלאה של ההיטל. מן הצד השני ישנה הטענה לפי בהתאם להנחיות משרד הפנים סלילה מחודשת של כבישים תמומן מהתקציב הרגיל של הרשות (מהארנונה לדוגמא).

ביוב, מים, תיעול/ ניקוז:
כאשר הרשות ביצעה תשתית חדשה ובעל הנכס לא שילם בעבר היטל/ אגרה היא רשאית לכאורה לגבות בגינה. השאלה מתעוררת במקרים בהם היתה קיימת תשתית מים/ ביוב/ תיעול וניקוז והרשות רק הרחיבה אותה למשל ע"י הגדלת קוטר הצינור. במקרים כאלו ייתכן והחיוב שהוצא אינו חוקי שכן הגדלת הצנרת אינה עילה להטלת חיוב והמימון הינו מכספי הארנונה/ אגרת מים וביוב.

מה יש וניתן לעשות:

על הגורם הבודק לבחון, בין היתר, בגין איזו תשתית הוטל החיוב בדיוק, מתי בוצעה התשתית, האם מדובר בתשתית חדשה או מחודשת, מי ביצע/ מימן התשתית, האם שולמו תשלומים בעד התשתית, מתי ועוד.

שתפו והפיצו