אחרי שסיימנו לטפל בהסדרת רישיון עסק לחניון ועוד חניון ועוד חניון ועוד עשרות רבות וצברנו ידע וניסיון רב, אחרי כל זה רצינו לשפוך מעט אור על התהליך כדי להסביר כיצד לגשת לאירוע שכזה.

בתחילת שנת 2019  עודכן צו רישוי עסקים כשהמטרה הינה להקל על עסקים שונים, ביניהם גם הבהרות והקלות בנושא רישוי לחניונים.

החניונים שהינם טעוני רישוי הם:

1. כל חניון שהכניסה אליו כרוכה בתשלום. (סעיף 8.6ב')

2. חניון המשמש את המרכז המסחרי המוצמד אליו. (סעיף 8.6ב')

3. חניון מקורה/תת קרקעי ששטחו מעל 500 מ"ר שהינו בתשלום או פתוח לקהל הרחב. (סעיף 8.6ז')

מתוך תקנות רישוי עסקים

 סעיף 8.6ז' בצו רישוי עסקים:

הגדרה בצו- חניון מקורה או תת-קרקעי, ששטחו מעל 500 מ”ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי ראו דיירי הבניין בלבד.

גורמים מאשרים- הנדסה, משטרה, כבאות, איכות הסביבה, נגישות

תקופת הרישיון- 10 שנים

סעיף 8.6ב' בצו רישוי עסקים:

הגדרה בצו – חניון בתשלום, חניון ששטחו מעל 500 מ”ר המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, למעט חניון כמפורט בסעיף 8.6 ז

גורמים מאשרים- הנדסה, משטרה, כבאות, נגישות.

תקופת הרישיון- 10 שנים

בעבר לא הקפידו הרשויות לדרוש רישיון עסק באופן עיקבי ולכן היתה מודעות נמוכה ואולם, מציאות זו משתנה ולפתע נתקלים לא מעט בעלי נכסים בדרישות להסדרת הרישיונות. לצערינו, כאשר הן מגיעות זה על פי רוב תחת לחץ ואיום (אישומים, צו סגירה, קנסות, אחריות ביטוחית…) ולכן אנו ממליצים בחום להקדים ולפעול גם אם רק ע"י הכנת תוכניות מגירה הכוללות תוכניות בטיחות (כיבוי אש), תוכניות תנועה וכיוב'.

תהליך טיפול ברשיון עסק לחניון:

1. עם איתור המיקום הרצוי נבדקת האפשרות לפתוח עסק לחניון באותו הנכס. הבדיקה המכונה אצלינו "בדיקת התכנות" למעשה כרוכה בבדיקת תנאי בסיס כגון: תב"ע ויעוד תכנוני שמותאם לחניון, היתרי בניה קיימים, רישיונות עסק דומים באזור והיסטורית רישיון עסק של הנכס הספציפי, אישורים עקרוניים מגורמי הנדסה ורישוי וכיוב'.
2. סמוך למתן האישור העקרוני לפיו לא תיהיה מניעה לפתוח עסק לחניון, נפתח תהליך טכני ותכנוני הכולל מדידות של הנכס והכנת תוכניות הגשה (גרמושקה/תוכניות אדריכליות) לצורך פתיחת הבקשה לרישיון עסק.
3. ישנן רשויות כמו תל אביב וירושלים שם נידרש למידע מוקדם במערכת המקוונת.
4. תהליך הכנת החומר יכלול אישור יועץ נגישות (מתו"ס ושירות) אשר יאשר שהחניון תואם לדרישות הנגישות (חניות נכים, עמידה בתקנים וכיוב').
5. עם סיום הכנת התוכניות וריכוז החומר הנידרש מבעל העסק (אישור רשם חברות, הסכמי שכירות, אישור מורשי חתימה, פרוטוקול חברה, מס' נכס בארנונה ….) מוגשת הבקשה ברשות המקומית- זוהי למעשה פתיחת הבקשה לרישיון העסק.
6. עם פתיחת הבקשה וקבלת מספר בקשה מוציאה הרשות המקומית הפניות לגורמי אשרור שונים כגון: כיבוי אש, משטרה, איכות הסביבה, הנדסה, נגישות ואחרים בכפוף לנסיבות הייחודיות לנכס. או אז בעל העסק בליווי מנהל/ת התתיק יפעלו בנמרצות להשלמת האישורים ולעבודה מול גרומי האישור השונים עד לקבלת אישור סופי במחלקת רישוי עסקים.

• לעיתים יינתן רישיון עסק זמני/היתר זמני עד להשלמת דרישות שאינן קריטיות לעיתים אורכה עד השלמת הדרישות.

קצת על אתגרי השימוש החורג

• ברוב המקרים בהם מוקם חניון בשטח פתוח מעל 500 מ"ר והוא טעון רישוי, בעל העסק יידרש בלהסדיר היתר לשימוש חורג.
• בהליך זה, יש התנהלות מול מערכת הרישוי המקוון הארצית, בה עורכי בקשות בלבד (גורם מקצועי כגון: הנדסאי אדריכלות, אדריכל, מהנדס מבנים, הנדסאי בניין) יכולים לפתוח ולהגיש את הבקשה באמצעות במערכת רישוי זמין מקוון.
• בהליך השימוש החורג, למעשה מבקשים מהרשות אישור לשינוי השימוש בשטח הנדון מהייעוד הקיים בתב"ע כגון: מגורים, מסחר, משרדים וכיו"ב לטובת חניון ציבורי בשטח פתוח.
• היתר השימוש חורג ניתן בדרך כלל ל 5-3 שנים עם אפשרות להארכה עד 10 שנים סה"כ, לאחר מכן יכולה לבוא דרישה לשינוי תב"ע מקומית.
• ההליך הינו הליך ארוך, הכולל הזמנת תיק מידע, עמידה בתנאים מוקדמים הרשות, ובבקרה מרחבית, בה גורמי האישור השונים נותנים את דעתם ודרישותיהם, והחלטת ועדה, תשלומי השבחה ואגרות ובסוף ההליך ייתן אישור לשימוש חורג.

הערה החשובה ביותר שאותה נציע למי שמעוניין לפתוח עסק כלשהו לרישוי הינה בדיקה מקדימה על ידי איש מקצוע לפני סגירת הסכם רכישה או השכרה כדי להבין מהם האתגרים מולם יהיה צריך להתמודד לטובת קבלת רישיון עסק – לדוגמא: היתרים חסרים, שימושים חורגים, תב"ע וכיוב'. לא פעם ולא פעמיים הודענו, בצער, לבעל עסק שעדיף שיוותר על נכס ספציפי מאחר וסביר להניח שיסורב וזאת לאחר שערכנון בדיקת מקדימה. לא למותר לציין כי המלצה שכזו, קשה ככל שתיהיה, מנעה עוגמת נפש והפסד כלכלי אדיר.