המדובר בדרישות לא שגרתיות המושתות על פי רוב על בעלי נכסים בגין תשתיות המשרתות את הנכסים ובהן אגרת הנחת צינורות מים, היטלי ביוב, סלילת כבישים ומדרכות, היטלי תיעול וניקוז כאשר המפתח לחישובם מתייחס לשטחי המגרשים ולשטחים הבנויים אותם מכפילים בתעריפים המצויים בחוקי העזר השונים.

חיובים אלו הנם המשך ישיר לסקרי הארנונה שביצעו הרשויות המקומיות שכן, במקרים רבים הנתונים המצוינים בדרישה לתשלום אגרות והיטלי פיתוח זהים ומתבססים על סקרי הארנונה.

הגם שלעיתים מדובר בדרישות הנראות כתלושות מהמציאות, אין להקל ראש בעניין ובמיוחד לגבי חיובי המים והביוב שם ישנם מועדים קצרים לנקיטת הליך (לגבי הביוב 30 ימים ולגבי המים קיימות דעות שיש לנקוט בהליכים תוך 21 ימים), כך שגם אם בעל הנכס צודק בטענותיו לפיהן אין הוא חייב בתשלום אגרות והיטלים הוא עלול להיות מנוע מלהעלות טענותיו במידה ויאחר את המועדים.

בשונה מדרישות הארנונה, שהנה מס מקומי, בתחום ההיטלים והאגרות חייבת להישמר הזיקה בין התשלום לתשתית המשרתת את הנכס בגינו הושת ההיטל ולפיכך, ישנה משמעות רבה למידע העובדתי אותו יוכל הנישום להמציא גם בחלוף שנים רבות.

בדיקת נכונותם של חיובים אלו אינה פשוטה כלל ועיקר ולעתים נדרשים הנישומים לבחון את היתרי הבניה מלפני עשרות שנים בגין אותם נכסים נשוא הדרישה. הקושי הרב הקיים בעניין זה הינו חזקת התקינות הקיימת לכאורה לרשות המקומית לפיה, מועבר נטל ההוכחה אל הנישום באופן אוטומטי.

מניסיון והצלחות שצברנו עולה כי חלק גדול מחיובים אלה נגוע בחוסר סבירות ולוקה באי דיוקים לרבות התעלמות מתשלומי עבר, נתונים עובדתיים שגויים ועיוותי חוק, כאשר כל אלה מובילים להפחתות משמעותיות.

לצערנו אנו מוצאים מקומות בהן רשויות מקומיות מנסות לנצל לטובתן את תקופות הזמן הארוכות שחלפו מיום הוצאת ההיתרים ו/או תשלום אותם היטלים ישנים תוך הישענות לא סבירה על חזקת התקינות והעברת נטל ההוכחה לידי הנישומים וזאת מתוך הבנה שקיים קושי להמציא היתרים ו/או אישורי תשלום חרף העובדה שאלו קיימים ו/או שולמו בעבר.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.