החזר קרן חניה/כופר חניה – לאחר 10 שנים

מי שנדרש לשלם את כופר החנייה יכול להיות אדם פרטי שבונה בית צמוד קרקע או מרחיב מבנה קיים, וגם מי שיוזם פרויקטים של פינוי ובינוי או תמ"א 38, הרחבות במסגרת פרויקטים של שימור וגם קבלנים הבונים בניינים חדשים.

עלות קרן החניה משתנה בהתאם לעיר ולאזור. יודגש, כי נושא זה רלוונטי בעיקר לרשות תל אביב, אולם לעיתים צץ גם ברשויות אחרות.
בד"כ גובה תשלום כופר החניה נקבע על ידי שמאי מקרקעין שנשכר על ידי הרשות ובמרבית המקרים מדובר בתשלום של עשרות אלפי שקלים לכל מקום חניה (בתל אביב למשל התעריף עומד על כ – 40 אלף שקל למקום חניה בודד).

השבת הכספים ששולמו בגין קרן החניה גם לאחר 10 שנים

לעיתים קורה שבפועל, למרות שהיזם העביר תשלום לקרן חניה כנדרש, הדיירים לא זוכים להסדרת מקומות חניה, או שמקומות החניה נמצאים במרחק רב מהפרויקט או מהבניין.
על פי הקבוע בתקנות, במקרה בו גובה הרשות את כספי הקרן מהיזם, עליה להקים את החניון הציבורי בתוך 10 שנים ממועד הגשת הבקשה למתן היתר הבניה, ובמרחק של עד 350 מ’ מהפרויקט. בתל אביב נקבעה תוכנית מתאר שהתירה למקם את החניון גם במרחק של 500 מטר מהמבנה, ואף לרכז יחד כמה חניונים, כך שהמרחק יהיה אף גבוה יותר.
במצב כזה, כאשר לא קוימו התנאים הקבועים בחוק, מדובר בפגיעה במשלמי הכופר ומי ששילם את הכופר זכאי לקבל בחזרה את כספו בתוספת ריבית והצמדה.

כדי לדרוש מהרשות המקומית החזר כספי, יש לפנות בכתב בבקשה להחזר כספי הכופר. כאשר הרשות מסרבת או לא עונה לבקשה, ניתן להגיש תביעה בגין השבה.