ארנונה בחברות תוכנה

מה שנים רבות זוכות חברות טכנולוגיות אשר מפתחות תוכנות להקלות משמעותיות בתשלומי הארנונה במרבית הרשויות. ההקלות האמורות עוגנו בתקנות הסדרים באומרן כי בתי תוכנה יוגדרו כתעשייה, סיווג, אשר על פי רוב, נמוך באופן משמעותי מסיווגי משרדים. מטרת ההקלה הייתה ועודנה עידוד הסקטור ומגיעה גם מתוך הבנה שחלקן של החברות, הינן חברות הזנק המצויות בשלבי פיתוח ועדיין ללא מוצר. ואכן, במהלך השנים האחרונות פגשנו חברות תוכנה רבות, מסוגים שונים, אשר ביקשו לסייע להן בהיבטי ארנונה מול הרשויות במטרה לצמצם את עלויות הארנונה, סיוע שהוביל במרבית המקרים להפחתה משמעותית.

מסיבות כאלו ואחרות עם השנים, החלה מחלחלת תחושת תסכול אצל רשויות אשר לא ראו את ההבדל בין משרדים מסורתיים לחברות תוכנה. המשרדים נראו משרדים! יתרה מכך, חברות תוכנה רבות אף נצצו יותר ממשרדים מסורתיים וזכו להתייחסות מנקרת ואף תמיהה מדוע אלו זכאיות לאותן הקלות בעת שעסקים אחרים, לכאורה פחות מבוססים, נדרשים לשלם את מלוא הארנונה. הפיתויים ועלויות השכר של עובדי חברות טכנולוגית הרקיעו שחקים וזכו אף לפרקים משעשעים בארץ נהדרת אלא שביחד עם זאת, עלה גם עקצוץ ותחושת עיוות, הכיצד חברות עם תשתיות ותקציבים אדירים נדרשת לשלם, לעיתים, פחות ממחצית התעריף אשר עסק סמוך משלם. מציאות זו הובילה רשויות מקומיות לאתגר את חברות הטכנולוגיה מתוך כוונה להעמיק גביה. אנו סבורים כי מאוויים הלו מגיעים מהרצון להכניס עוד כסף לקופה ולא בהכרח לתקן עיוות ככל שזה קיים. כך או כך, ניסיונות אלו קיבלו חיזוק ורוח גבית בסדרה של פסק דין ולאחרונה אף ביקש המחוקק לצמצם את אותה הגדרה כך שחברות העוסקות בפיתוח תוכנה לא תכללנה בהגדרת תעשיה אלא בהגדרות משרדים, שירותים ומסחר ובכך ישלמו אותן חברות ארנונה מלאה. מיותר לציין כי מהלך זה עשוי להשפיע באופן דרמטי על אותן חברות (וגם על הרשויות) אלא שיש כאן אבל גדול.

כחברה שמטפלת בעשרות חברות תוכנה והייטק אנו סבורים כי מדובר בהחלטה מקוממת אשר תעצים נזק שממילא חווה תעשיית ההייטק בחודשים אלו (צמצום עובדים וקושי לגייס הון). מדובר בהחלטת מיקרו ולא מאקרו אשר לא תשפר מהותית את ביצועי הרשויות אך תגרור נזק היקפי גדול יותר. דומה כי סוד גלוי הוא שבפנינו תקופה מאתגרת בתחום הנדל"ן המסחרי, אתגרי העסקה וההשקעות הטכנולוגית. פעולות הרשויות המקומיות יחד עם תיקוני החקיקה יובילו עסקים רבים לתכנן מחדש את פעילותן, מגוריהן, תמהיל ההגעה למשרד וצמצום שטחים על כך כולנו נשלם, גם הרשויות עצמן. אנו סבורים כי החברות הטכנולוגיות המאופיינות בגמישות גבוהה תדענה לעשות התאמות מהירות למציאות חדשה בארץ או מחוצה לה כך שהן תוטרדנה בטווח הקצר אבל תדענה להתאים עצמן מהר מאוד למציאות חדשה.

דוגמא: חברות אשר תבחרנה לאפשר לעובדים לעבוד יומיים מהבית תדענה לצמצם מעל 40% משטחיה בקלות רבה (2 ימים מתוך 5), תופעה שכבר עכשיו מתרחשת. בטווח זמן מידי ישוחררו שטחים חזרה לבעליהן. המשמעות, שרשור מידי של הגדלת העלויות לפתחיהם של בעלי נכסים, המציאות תהיה הכבדה והטרדה הרבה מעבר לתועלת ותעצים משבר שממילא עומד בפתח. אנו כבר רואים חברות טכנולוגיות רבות שהכניסו שוכרי משנה לנכסיהן עקב צמצום שטחן, פעולות שתשפענה מיידית על שוק הנדל"ן המסחרי.

אז מה כן? אנו טוענים כי אין לפעול ללא תכנון מוקדם. על כל חברה לבחון חלופות שכירות גם בהקשרי ארנונה עוד בשלבים ראשוניים וטרום מעבר. עניין זה נכון לכל חברה אך מקבל משנה תוקף בחברות טכנולוגיות, שם עלולות החברות ל"הימשך" בהבטחה אחת ולמצוא עצמן מול מציאות שונה לחלוטין לאחר המעבר. כמו כן, על החברות לתכנן תפוסה אל מול שטח (Test fit), לקחת בחשבון צמיחה ולהבין משמעויות של רכוש משותף. במציאות לא יציבה כדאי ליצור גמישות ותכנון אשר ללא ספק עשויים למנוע מבוכות רבות בהמשך.

ככל שהענין נוגע לחוק הסדרים אנו סבורים כי התיקון צריך להיגנז מיידית ולהכנס לבחינה מחודשת ברמה מאקרו כלכלית וכאן המקום לציין שאולי הגיעה העת לשנות את שיטת הארנונה בכללותה כזו שתבחן עסקים לפי שווי הנכס (השיטה האמריקאית). עד אז… נמשיך בגחמות של רשויות והחלטות קצרות רואי שרק תדכאנה את קטרי המשק (נדל"ן והייטק), תייצרנה חוסר יציבות.