שנת 2021 עומדת להסתיים ואנחנו רגע לפני 2022. ננסה בתמצית לסקור את הפעילות הארנונאית של שנת הקורונה השנייה, לתת צפי לגבי שנת 2022 ולנסות להעריך איפה זה עומד לפגוש אותך.

2021

שנת 2020 היתה שנת ארנונה מנומנמת, עסקים לא הבינו לאן פניהם בתוך המשבר ונידרשו להתמודד עם אתגרים גדולים מארנונה. בנוסף, ניתנו הנחות כמעט גורפות למשך שלושה חודשים (25% מהארנונה השנתית) והנחה נוספת למי שהמחזור שלו נפגע – כך שההתעסקות בארנונה בשנה זו היה שולי אם בכלל.

לעומת זאת, בשנת 2021 עול הארנונה חזר להכביד כבקדם, בסחרור שנוצר לא כולם הבחינו בכך ובכלל זה לא התפנו לעסוק בכך.  בתוך אי הנוחות והניסיון לבנות מציאות חדשה ראו רשויות רבות את הזדמנות לשוב ולהכניס יד עמוק יותר לכיסינו; חברות שעוסקות בהגדלת ארנונה החלו לשוב ולפעול ביתר שאת ונראה כי ממחצית שנת 2021 הארנונה חזרה בעוצמה מחודשת. לא רק השוק הפך תזיזיתי, יש שיגידו על סטרואידים, אלא גם הרשויות נצמדו למגמות אלו:

1. שיעור הארנונה לשנה הקרובה גדל שוב על בסיס נוסחה מעוותת תוך ניתוק מהשטח והתבססות לא ברורה על מדד השכר הציבורי.
2. אישורי העלאה חריגים הוגשו חרף השנה הקשה שעבר השוק.
3. רשויות העלו ארנונה באופן דרמטי תוך שימוש בפרשנות חדשה ומחמירה וזאת לכאורה באמתלה של חיוב ראשון, משמע ללא שנדרשו לאישורי השרים.
4. העדר הגדרות וקריטריונים ברורים המשיכו ליצור תשתית מעולה להגדלת ארנונה ולא מפתיע שאנו ממשיכים לפגוש שוב ושוב גידולי שטח שנובעים ממדידות חדשות חרף העובדה שדבר לא השתנה.
5. יש משפטיזציה אגרסיבית של התחום, מנהלי ארנונה דוחים בקשות והשגות בסיסיות כמעט באופן אוטומטי ומעבירים אותן למסלולי ערר משפטיים ובכך יוצרים הכבדה וחוסר כדאיות לניהול תיקים והלכה למעשה מנצחים ניצחון סטטיסטי.
6. הזמן שנדרש לאמונים על תחום הארנונה בחברות לטפל בסוגיה פשוטה עלה באופן קיצוני וחסר פרופורציה מה שגרם לרבים לוותר מראש.
7. ניתנים פסקי דין מנותקים עם פרשנות חדשה.

אלו הם רק חלק מהאירועים של המחצית השנייה של שנת 2021. אלו ועוד הציבו ויציבו את אנשי הארנונה בארגונים מול מציאות שתחייב הערכות מחדש בשנת 2022. תידרש הערכות לזמן טיפול רב יותר, יידרש עומק מקצועי אשר בהכרח יצריך הפעלת גורמי מיקור חוץ לא רק לחסכונות אלא גם ובמיוחד לביצוע פעולות מניעה, לזמן רב, בנית בסיסי מידע ומתודולוגיה חזקה.

אנחנו בריפאנד פגשנו את כל המציאות האמורה לעיל ברבעון האחרון במלוא העוצמה. יתר על כן, לחלקם של הארגונים לקח זמן רב להבין שהם בתוך אירוע והניחו שהגורמים האמונים על התחום בתוכם ידעו לספק את המענה אלא שבפועל ראינו את ההיפך, ראינו מצוקה ולחץ שבא לידי ביטוי בכמה היבטים:

1. דיספרופורציה בין זמן העבודה של הממונה בארגון לזמן שנדרש לו לטפל באירוע ארנונה בודד וכפועל יוצא פתיחת פערים.
2. דיספרופורציה בין הערך עליו נלחם ממונה הארנונה בארגון לעלות הטיפול.
3. קושי לתת מענה כאשר המשחק עבר למגרש משפטי.
4. חוסר יכולת מתן מענה איכותי נוכח העדר עומק וכלים- מודדים, כלכלנים, צוות ועוד.
5. הערכה נמוכה וחוסר הבנת האתגר שרובץ על הממונה על התחום בארגון ע"י ממוניו דבר שהציב אותו בפני בחירה רעה אחת- ויתור, לבחירה רעה אחרת להילחם ללא כדאיות כלכלית.
6. עלויות גבוהות ולא פרופורציונאלית של גורמים חיצוניים (לדוגמא משרדי עורכי דין, חברות מדידה וכו') גורמת לכך שאין כדאיות כלכלית לטפל בבעיה

אז מה צפוי לנו בשנת 2022

אנו סבורים כי ארגונים יעדיפו להימנע ממאבקים אותם יוכלו להשיג בדרכי מניעה ע"י תיקון מערכות ההסכמים, אלו ישקיעו יותר בבסיסי מידע ותהליכים ויפריטו את פעולות הארנונה השוטפות החוצה.

יעילות ועלות מיקור החוץ תייצר חלופה דומיננטית מובהקת שכן, חברות ארנונה תדענה לספק מענה כולל אותו יתקשה לספק האורגן הפנימי של הארגון לבדו. בנוסף, מערכת היחסים בין שוכרים לבעלי נכסים תשתנה מעט, רשויות תקשנה על מערכת היחסים ולא מן הנמנע שחברות העוסקות בארנונה תידרשנה לטפל ולרכך את החיכוך.

ארגונים שיחליטו לותר על פעולות לא כלכליות לא ידעו להחזיק בזה לאורך זמן מאחר ומהר מאוד יבינו שאין להזניח את קו ההגנה הזה מאידך, חלופת טיפול פנימי על ידי גורמים משפטיים לא בהכרח תהווה חלופה כלכלית ולכן, חברות הפחתת הארנונה יהוו את המענה הזמין והבסיסי.

מנהלי הארנונה בארגונים יידרשו לכישורי ניהול מיקור חוץ ובקרה וככל שישכילו לפתח כישורים אלו מיקומם בארגונים אף עשוי להתחזק.

ולגבי הרפורמה…….