עת"מ 5278-12-15 מכון ויצמן למדע נ' עיריית רחובות
להלן סיכום קצר של פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בנושא חיוב חיובי היטלי פיתוח + הסכם פשרה
פסק הדין התקבל ע"י כבוד השופט שמואל בורנשטין
רקע –
העותר – מכון ויצמן למדע, הגיש עתירה כנגד דרישת תשלום היטל סלילת כבישים ומדרכות ודרישת לתשלום אגרת הנחת צינורות שהוציאה העירייה למכון, וכן כנגד 24 חיובים בהיטלי סלילת כביש ומדרכה, אגרת הנחת צינורות מים, היטלי תיעול, היטל ביוב והיטל שצ"פ, שנדרשו אגב קבלת היתרי בנייה.
טענתו המרכזית של המכון בהקשר זה היא כי דרישת התשלום של העירייה עומדת בסתירה להסכמי הפשרה משנת 1995 ומשנת 1997.
בית המשפט קבע כלהלן:
הסכם המעניק פטור או הנחה מהיטלי הפיתוח, כאשר אין לפטור או ההנחה עיגון שבדין, הוא הסכם פסול ובלתי חוקי, בהיותו פוגע בעקרון השוויון ונגוע בשרירות ובחוסר שקיפות.
לפיכך, גם אם ניתן היה לראות בהסכמי הפשרה כמבטאים הסכמה מצד העירייה לכך כי ניתן לחייב את המכון בהיטל סלילה רק בגין החלקות המצויות ב"טבעת החיצונית" שלו, כאשר כל החלקות האחרות של המכון פטורות מהיטל, הרי שעל פני הדברים מדובר בהסכמה בלתי חוקית, בלתי צודקת ובלתי שוויונית, ולפיכך הסכמה פסולה שיש להתעלם ממנה.
העובדה שהמכון הקים תשתיות פנימיות בתוך הנכס שבבעלותו, אינה עילה המצדיקה לפטור אותו מלשלם היטלי פיתוח; שיטת ההיטל נועדה להביא לכך כי הנשיאה בעלויות הקמת התשתיות העירוניות תהא שוויונית וצודקת, כאשר בגין כל מטר מרובע של קרקע ושל בנייה, ישולם סכום אחיד.
ברי כי הענקת הפחתה לבעל נכס על שום גודלו של הנכס, או על שום כך שהוא מבצע בעצמו ועל חשבונו עבודות תשתית פנימיות בנכס, מביאה להפרה של עקרון השוויון ואין לה כל הצדקה.
באשר לאגרת הנחת צינורות, המכון מחובר למערכת המים העירונית, ואף צורך בפועל מים. המכון לא פירט את טענתו לפיה קיימים נכסים שאינם מקבלים אספקת מים מהעירייה, אלא מהמכון עצמו, ולא הצביע על אותם הנכסים המדוברים ועל שטחם – מידע המצוי כולו בידיו.
החיוב באגרת הנחת צינורות ישולם לכל שטח הנכס. היכולת לצרוך מים מהרשת העירונית נתונה למכון בעצם החיבור הראשי, כאשר חשבון המים משולם על פי הצריכה בפועל, ויכולת זו – שאף קיבלה ביטוי בצריכה בפועל כפי שעולה מנתוני צריכת המים שהובאו לעיל – היא המצדיקה את חיוב המכון באגרת הנחת הצינורות.
גם אם נפלו פגמים בתחשיב, אין מדובר בפגמים המצדיקים התערבות בית המשפט בדרישת התשלום שהוצאה לעותר על בסיס אותו תחשיב. מטרת התחשיב היא להביא לכך כי ההיטלים יממנו את כלל עלויות הפיתוח בעיר, לא יפחתו מהן ולא יעלו עליהן, וכן כי התעריף שיקבע יביא לחלוקה שוויונית וצודקת של אותן עלויות בין כלל בעלי הנכסים בעיר.