על פי פקודת העיריות, רשאית רשות מקומית להטיל חיובים למימון עבודות תשתית פיתוח חדשה שהיא נדרשה בהתקנתה. כך אנו מכירים את היטל הסלילה, הביוב התיעול והמים.

לאחרונה אנו עדים לתופעה רחבה של עשרות רשויות המטילות חיוב חדש – היטל שצ"פ -שטח ציבורי פתוח.

בסעיף ההגדרות מוגדר "שטח ציבורי פתוח" כשטח המיועד לפי תכנית כשטח ציבורי פתוח שכונתי או רובעי, לשימוש תושבי השכונה, הכולל ריהוט גן או פרגולות או מתקני משחק או גני שעשועים או מגרשי ספורט או מתקני נופש ספורט או משטחים מרוצפים או סלולים וכיוצא באלה.

בדרך זו, כל בעל נכס בעיר ללא אבחנה בין שכונה קיימת לשכונה חדשה, לו זיקת הנאה כל-שהיא מפיתוח שצ"פ חדש, משלם ומשתתף באופן יחסי במימון כלל הוצאות השצ"פ במובן הרחב ביותר.

החיוב נועד למימון הוצאות העירייה בשל הקמת שטחים ציבוריים פתוחים שכונתיים או רובעיים בשטח העירייה, או קנייתם, בלא זיקה לעלות של הקמתם או קנייתם של שטחים ציבוריים פתוחים המשמשים את הנכס נשוא החיוב דווקא.

לשיטתנו, קיים ספק באשר לחיובים אלו, בין השאר אך לא רק, מאחר והרשויות המקומיות כבר גובות היטל גבוה בעבור השקעה בשצ"פ – הרי הוא היטל ההשבחה המוכר לנו. כך למעשה, נוצר מצב בו גביית כספים נוספת "בכובע" היטל חדש- היטל שצ"פ- בעבור מתקנים שעבור הקמתם כבר נגבו כספים- מהווה גביית כפל!

לאור האמור, אנו מציעים להעביר את החיובים לבדיקה.