לצורך ביצוע סקרים אלו נוהגות רשויות מקומיות רבות לשכור את שירותיהן של חברות פרטיות לצורך ביצוע הסקר, כאשר אלו מתוגמלות לפי אחוז מהגדלת בסיס השומה ולעיתים אף תוך השתת אותם גידולים באופן רטרואקטיבי אגרסיבי עד כדי 7 שנים בתוספת ריביות והצמדות.

עולה איפוא השאלה האם חלה חובה על נישום לפתוח שעריו לאותם סוקרים מטעם הרשויות כאשר אין כל מחלוקת שרצונם וכוונתם היא הגדלת הארנונה או שמותר לסרב?

ובכן; ס' 287 לפקודת העיריות [נוסח חדש], קובע כי "… מי שהוסמך ע"י ראש העיר רשאי להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או ע"י שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות..…". ס' 288(ב) לפקודת העיריות קובע עונשין למי שמנע כניסה לצורך מדידה לפי סעיף 287 לעיל.

לרוב, הדברים אינם מגיעים לכדי נקיטת צעדים עונשיים לסרבני מדידות, אך ישנם מיקרים בהם החוק מיושם ואף בחומרה. מקרה כזה נידון לאחרונה בעת"מ 376/05 אינטל אלקטרוניקה בע"מ נ' עיריית קריית גת, שם סרבה אינטל להכניס את מודדי העירייה בטענה כי בנכס סודות מסחריים. אינטל חזרה על סירובה לאורך זמן ולא יזמה ביקורת מסודרת בנכס עד אשר העירייה נאלצה לבצע מדידות בנכס בנוכחות כוחות משטרה, דבר שהביא לגילוי שטחים רבים וגידול משמעותי בחיובים.

ביהמ"ש ראה בהתנהגות אינטל התנהגות חסרת תום לב, מרחיקת לכת ובעלת אינטרס לפגוע בחובת העירייה ואף נטל ממנה הטבות להן הייתה זכאית מכוח הבטחות שלטוניות שקיבלה מהרשות.

מה עושים?
שיתוף פעולה עם מודדי העירייה הינו חיובי ואף מומלץ. עם זאת, רצוי לאפשר זאת בתיאום מראש ולאחר ייעוץ מקצועי.
במסגרת פעילותנו, אנו נתקלים לא אחת בנישומים אשר סרבו באופן עקבי לביקורות העירייה וכתוצאה, חיוביהם "נופחו" והם נאלצו לפתוח במרדף אחר העירייה, כשידם על התחתונה, על מנת שזו תעמוד על טעויותיה. כמו כן, סירוב חוזר למדידת העירייה עלול ליצור חוסר שיתוף פעולה אשר עלול לקבע עיוות שומה ובכך, לפגוע בחיובי הארנונה באופן שוטף.

המלצתנו איפוא: לאפשר ביצוע סקרים כאמור בתיאום מראש ויעוץ מקדים!